קוראים לי נימי, וזהו סיפורו של גבר. הכרתי כמה נערות ליווי שמספקות שירותים בכמה דירות דיסקרטיות. דירות דיסקרטיות ממש התחבבו עליי, כיוון שיש באותן דירות דיסקרטיות המון פרטיות, מה שאי אפשר להגיד על בית מלון למשל. ובכן, אני עובד במשרד של סטארט-אפ. כרגע אני יוצר תוכנה חדשה שתקל על תהליך תכנון הטיולים של אנשים בכל העולם: תארו לעצמכם שאתם בוחרים את המדינה או העיר, והאפליקציה המקוונת תספר לכם אילו דברים או מיקומים עשויים לעניין אתכם בהתבסס על החברתי שלכם העדפות מדיה. אני אוסף את כל המידע הזמין עליכם מכל רחבי רשת האינטרנט, ומעבד אותו, מציע לכם את הרשימה של מה שאולי תרצו לראות/לבקר. וברגע שתבחרו מהרשימה, האפליקציה תציע לכם את המסלול הטוב ביותר, זמן נסיעה, כרטיסי טיסה ומקומות לינה בבתי מלון/דירות. אני מקווה שיום אחד זה ישנה את חווית הטיול.
מכיוון שגם אני אדם וצריך מנוחה איכותית מעת לעת מהעבודה המתוחה שלי, היום, בחרתי נערה משירותי ליווי. השם שלה הוא משהו אוורירי, בהיר ומסבך – השם שגורם לי לרצות לשכב אתה כאן ועכשיו. כבר שכחתי את זה אבל זה נשמע סופר סקסי. אז הנה היא יושבת על שולחן העבודה באחת מאותן דירות דיסקרטיות, פורשת את רגליה. אנחנו לבד במקום, ויש לי את מפתח הדלת. היא מראה לי מה יש בין רגליה. אני רואה שהיא לובשת טייץ שקוף. אין שום דבר מתחת לטייץ. בלי תחתונים, כלום. רק אני, היא, הגרביונים והכוס שלה שאני רואה ישירות מבעד לסיב האלסטי השקוף של הטייץ בצבע הגוף שלה. היא בחרה במיוחד גרביונים שלא יהיה להם את הבד הצפוף הזה במרכז שמכסה את הכוס – ואני יודע כמה קשה לבחור כאלה, כי אני בעצמי המאהב של האלמנט הזה של שמלת נשים. כמעט לכולם יש את האתר הצפוף הזה – אז אתם צריכים לחפש אותם באופן ספציפי, אולי במשך שעות.
הכוס שלה מגולח לגמרי. כל כך חסר שיער שאני חושב שהנערה בטח עשתה הסרת שיער בלייזר כדי למנוע משערות לצמוח. אני אוהב את זה. אני לוקח את ירכיה לתוך כפות ידי ומרגיש את הניילון המלוטש להפליא בין העור שלנו. אני יכול לבלות דקות ארוכות בהנפת ידיי על הטייץ שלה – מכיוון שאני מעריץ של אלה. אני מוצא אותם מאוד מעוררים. אני חושב שרוב הגברים מסכימים איתי.
אני נוגע בעדינות בכוס שלה דרך הגרביונים. אני מרגיש את החום שלו. הוא רך וחם, הוא פועם מתחת לכף היד שלי כאילו קורא לי. אני מזיז מעליו לאט יד, הולך אנכי ואופקי. זה מציק לי. גם היא מתגרה, פורשת את רגליה הדקות בנעלי עקב עשויות זמש ירוק ונוגעת בציציה. היא מסתכלת לתוך עיניי כאילו קוראת לי להחזיק אותה על השולחן הזה או לפחות בכיסא – הכיסא המשרדי השחור והפשוט שלי מכוסה בבד שיש לו ארבעה גלגלים מתגלגלים מתחת לרגל אחת…
